מה קורה עם כספי המנוח המוחזקים בפוליסת הביטוח, עם מותו? | עו"ד רויטל אבידן
חוק הירושה קובע כי כספי הפוליסות אינם חלק בכלל העזבון.
הזכויות הקמות ליורשים בכספים המצויים בפוליסות, קיימות מכוח היותם מוטבים בפוליסות הביטוח ולא מכוח מעמדם כיורשים מכוחה של צוואה.
הכספים בפוליסות הביטוח יעמדו לזכות המוטבים אשר נקבעו על ידי המנוח בכפוף להוראות הפוליסות, אף אם הודרו על ידי המוריש מירושתו, או לחילופין, אם ויתרו על ירושתם.
במעמדם, כמוטבים, לא יחול עליהם חוק הירושה.
סעיף 11 (ג) בחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981, קובע:
"(ג) כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח". (להלן: חוק חוזה הביטוח)
נוסח זה הוא המכריע לגבי הסדרי פוליסות ביטוח חיים.
מלשון סעיף 11 (ג) לחוק חוזה הביטוח עולה, שההודעה בכתב על שינוי המוטב תקפה, אם נעשתה " כל עוד לא קרה מקרה הביטוח". כאשר בביטוח חיים משמע, אם נעשתה בחיי המבוטח ובטרם נפטר.
קיימות שתי גישות בפסיקה לפרשנות אשר יש ליתן לסעיף 147 לחוק הירושה:
א. הגישה החוזית כלכלית אשר בבסיסה, הרחבת והגדלת המשאבים הנכללים בהוראות סעיף 147 לחוק הירושה.
ב. הגישה הירושתית, אשר על פיה מצומצמת תחולת סעיף 147 לחוק הירושה, תוך השוואת מעמדו של המוטב למעמד יורש.
על פי הפסיקה ידה של הגישה החוזית – כלכלית, על העליונה– נקבע, כי יש לראות בפוליסות ביטוח, הסדרים אוטונומיים, ועצמאיים, היונקים את "חיותם" מחוק חוזה הביטוח.
בהחלת הגישה החוזית כלכלית יש לפנות לחוק החוזים ולחוק חוזה הביטוח לפיהם קביעת מוטב בצוואההיא רק דרך של הודעה לחברות הביטוח, ולא מסמך ה"מכניס" את הוראות הפוליסות לגדר העזבון.
