צוואה נחשבת משותפת, כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת של עושי הצוואה בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה. (אהרון ברק, פרשנות במשפט).
עריכת צוואה הדדית, היא נורמה מקובלת בעיקר בין בני זוג. העיקרון השולט בצוואה הדדית, הוא עיקרון ההסתמכות: הסתמכות של כל אחד מעושי הצוואה כי בן/בת הזוג שלו יקיים את תוכן הצוואה, כפי שהוסכם בניהם, גם לאחר מותו של אחד הצדדים.
המשמעות של עריכת צוואה הדדית, בניגוד לצוואה רגילה- היא ביכולת המוגבלת של המצווה לשנות או לבטל אותה.
איך בכל זאת ניתן לבטל או לשנות צוואה הדדית?
חוק הירושה (תיקון מס´ 12 לחוק משנת 2005)- מסדיר את האופן שבו ניתן לבטל או לשנות צוואה הדדית:
אם בן/בת הזוג השני/ה עדיין בחיים- ניתן לבטל את הצוואה ההדדית, על ידי משלוח הודעת ביטול בכתב לצד השני.
אם בן/בת הזוג השני/ה אינם בחיים – ניתן יהיה לבטל את הצוואה ההדדית, רק על ידי הסתלקות של מבקש הביטול מן הצוואה וויתור על כל מה שירש לפי צוואתו של בן הזוג המת, ובמקרה שהעיזבון כבר חולק- עליו להשיב את כל מה ירש.
חשוב לציין, כי התיקון הנ"ל אינו חל על צוואות אשר נערכו טרם מועד זה (נובמבר 2005). לצוואות הדדיות מלפני מועד זה , מתייחסים כמו אל חוזה ומחילים עליהן את העיקרון של תום לב הרווח בדיני החוזים- והשימוש בו נעשה על מנת למנוע ביטול של צוואה הדדית שנערכה לפני התיקון לחוק. אך השימוש בעקרון תום הלב, אינו חד משמעי.
הדעה הרווחת היא, כי על צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון לחוק, אין להחיל את ההגבלה על הרצון של המצווה החי, לשנות / לבטל את הצוואה. יש לבדוק, מה היתה כוונת הצדדים כשערכו את הצוואה ההדדית, והאם היתה כוונתם לאפשר לצד לחזור בו או לבטל את הוראות הצוואה. בדיקה זו נבחנת מלשון הצוואה ומהנסיבות החיצוניות לה.
