עגינות – מוגדרת כמצב בו לא ניתן לקבל גט מבן או בת הזוג כיון שהוא נעלם, נעדר, לקה באי שפיות או נכנס למצב של קומה- תרדמת. כל עוד לא ניתן הגט, העגון או העגונה אינם יכולים להנשא לאחר.
סרבנות גט – מוגדרת כמצב בו חרף קיומו של פסק דין לגירושין מסרב אחד מבני הזוג לסיים את הנישואין באמצעות הליך גירושין וסידור גט.
תופעת סרבנות הגט נובעת על פי רוב, מרצון הסרבן להתנקם בבן זוגו או בשל רצונו של הסרבן לכפות עליו הסדרים רכושיים.
בהסכם כזה קובעים שני בני הזוג את ההסדרים שיחולו ביניהם במידה והחיים המשותפים יגיעו לסיומם. כך ניתן לקבוע סנקציה כספית מוגדלת שיצטרך סרבן גט לשלם לבן זוגו במידה ויעכב את הגט, ללא כל קשר עם שאר המחלוקות אשר יוסדרו ביניהם בבית המשפט.
הסכם זה מהווה פיתרון יעיל מקום בו נוצרת סרבנות גט לאחר חתימתו ומהווה גם כמחסום מוקדם להתפתחותו של סכסוך גירושין. הסכמי טרום הנישואין זוכים לתמיכה מצד חלק מן הרבנים ולהתנגדות מצד אחרים.
הכלים להתמודדות עם תופעת סרבנות הגט:
· מציאת ייצוג משפטי על ידי עורך דין גירושין המתמחה בתחום דיני המשפחה.
· אישה יכולה להגיש בקשה למזונות מדין מעוכבת מחמתו להינשא. גבר יכול להגיש בקשה לפטור ממזונות אישה בשל סרבנותה.
· ניתן ליישם את חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה- 1995 ולהפעיל סנקציות וצווי הגבלה נגד הסרבן.
·הגשת תביעה אזרחית נזיקית כנגד סרבן גט בגין הנזקים והסבל, שנגרמו כתוצאה מסרבנות הגט ומהעיכוב להינשא.
·על מנת למנוע את תופעת סרבנות הגט ניתן ורצוי לחתום על הסכם טרום נישואים אשר נועד למנוע את סרבנות הגט.
