סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע ארבעה תנאים לפיהם קמה זכות הירושה כשמדובר בבני זוג שאינם נשואים- קרי: ידועים בציבור:
ב. חיי משפחה
ג. משק בית משותף
ד. בשעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר.
הפחתת הפסיקה התייחסה לחמישה מאפיינים עיקריים המחילים את חוק הירושה על ידועים בציבור: דמי מזונות
א. ההיבט האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה. ב. ההיבט האמוציונאלי – שהשניים רואים עצמם כבני זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של חיי משפחה שבסעיף 55 לחוק הירושה.ג. ההיבט הכלכלי – משק בית משותף. הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.ד. כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע. מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" שבסעיף 55 לחוק הירושה.ה. היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר. הפרמטר השלישי הנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה".
זכות הירושה מתוקף סעיף זה אינה תלויה בתנאי נוסף לבד מהתנאים לעיל או בכוונה כזו או אחרת של בן הזוג שנפטר.
הדרישה לחיי משפחה תנאי זה פורש בפסיקה כמורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו, המושתתים על אותו יחס חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות המראים שבני הזוג קשרו גורלם זה בזו. משק בית משותף משק בית משותף פירושו לא סתם ניהול משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא וטבעי מחיי המשפחה המשותפים, כפי שנהוג בין בעל ואישה הדבקים זה בזה בקשר של גורל חיים.
הפסיקה התייחסה גם למקרים בהם הקשר נפסק מפאת גורמים אובייקטיביים שאינם בשליטת הצדדים, כגון אשפוז של אחד הצדדים עקב מחלה ואפילו אשפוז ארוך ביותר – הרי שבמקרה כזה אם נפסקו בפועל המגורים המשותפים, אולם הקשר ביניהם, הנפשי והרגשי לא נותק – ניתן להמשיך וליחס להם המשך קיום "חיי משפחה במשק בית משותף".
