זמני שהות, נועדו לשמור על קשר רצוף ויציב של הקטינים עם ההורה הלא משמורן.
מוסכם, כי קיומם של זמני שהות הנו חלק בלתי נפרד מטובתם של קטינים, וטובה זו הנה ערך על.
רבות נכתב על חשיבות הקשר בין קטינים ובין שני ההורים – הקשר ההדוק, התכוף והסדיר, הוכר כאבן בוחן להתפתחות תקינה של קטינים, וליכולתם לעבד בצורה טובה יותר את משברי הגירושין.
מחקרים מצאו כי חשיבותו של הקשר בין ההורה המשמורן ובין ההורה שאינו משמורן, מצויה במרכזה של בחינת טובתם של קטינים. הורה הפוגם באיכות הקשר, פוגם למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד.
הערכאה המוסמכת לדון בזמני השהות ובמשמורת הקטינים תעשה זאת על פי עקרון טובת הילד. לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה לדון בנושא משמורת וזמני שהות, בהתאם למרוץ הסמכויות.
קביעת הערכאה המוסמכת תיעשה בהתאם להמלצות פקידת סעד לסדרי דין הממונה על ידי הערכאה הדנה בתיק בהתאם לתסקיר אשר ייכתב בעניינה של המשפחה.
כמו כן, מקובל לקבוע זמני שהות בכל סופשבוע שני: מתום המסגרת החינוכית ועד למוצ"ש / למסגרת החינוכית היינו יום ראשון בבוקר.
חופשות וחגי ישראל מחולקים בין ההורים בצורה שוויונית במחזוריות של שנתיים: אם הקטין שהה במחיצת אחד ההורים בראש השנה, הרי שבשנה שלאחר מכן ישהה במחיצת ההורה האחר.
הפרת זמני השהות על ידי ההורה המשמורן יכולה להיעשות על ידי סיכול קיומם של זמני השהות באמתלות שונות, כגון, מחלת הילד, שעורי בית, חוגים בימים שנקבעו לזמני שהות, וכו´.
גם הסתה של אחד ההורים את הקטין כלפי ההורה האחר- תיחשב כהפרת זמני השהות.
הפרת זמני השהות, על ידי ההורה הלא משמורן, יכולה להיעשות על ידי אי הופעתו של ההורה הלא משמורן למפגשים עם הקטין, דבר אשר גורם לקטין למפח נפש ולנזק רב.
דמי מזונות דורש נסיבות חריגות למדי דוגמת מצב בו הילדים מתנכרים לאביהם וזאת נוכח הסתה של האם וזאת למרות שהאב מנסה לקרב את הילדים אליו. במקרה שכזה, קבע בית המשפט כי האב אינו כספומט וכי להתנהגות השלילית כלפיו יש מחיר.
