יש שני תנאים מהותיים אשר קובעים שבני זוג הינם "ידועים בציבור". הם נקבעים על ידי כך שבית המשפט על סמך אורח חייהם של בני הזוג, שואל את עצמו כיצד ראו בני הזוג את הקשר ביניהם.
שני התנאים הללו הינם: חיי המשפחה של בני הזוג וניהול משק הבית שלהם באופן משותף.
על פי היהדות, הפסוק "לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" מסכם את הכול וממנו נלמד במשפט העברי שהצגת בן הזוג ככזה באופן פומבי בנוסף לקיום יחסית אישות (פועל יוצא ככל הנראה מהמגורים המשותפים) הרי הם כמערכת זוגית שמקבילה לחיי נישואין לכל דבר או במילים אחרות – ידוע בציבור שהם בני זוג.
הסימנים המעידים על קיומם של חיים משותפים של בני הזוג על פי בית המשפט (השופט שוחט בתמ"ש 51940/98)
קיום ארוחות משותפות באופן קבוע.
נסיעות משותפות לחו"ל.
דאגה האחד לשני על ידי מימון הוצאות הבית.
יציאות מחוץ לבית לבילויים ביחד שניהם או עם אחרים.
הבעת דאגה האחד לשני ודאגה בפועל.
מגורים באותו הבית.
