גביית מזונות מפושט רגל
מה קורה במצב בו האב, החייב בתשלום מזונות ילדיו הקטינים, נכנס להליכי פשיטת רגל?
פקודת פשיטת הרגל מבחינה בין חובות לנושים רגילים לבין חוב מזונות.
הפקודה מבחינה בין חוב מזונות עבר, דהיינו: חוב שקדם לצו הכינוס, לבין חוב מזונות שנוצר לאחר שניתן צו הכינוס וקובעת כי חוב מזונות אשר חל לאחר מתן צו הכינוס- אינו בר תביעה במסגרת הליך פשיטת רגל.
לגבי חוב זה, קבעה הפקודה מנגנון של הקצבה הניתנת לזכאי למזונות על פי בקשתו ובאישור בית המשפט.
בפסיקה נקבע, כי רק סכום שיקבע במסלול של סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ניתן יהיה לגבייה בהליכי הוצאה לפועל וכי לא ניתן להפעיל הליכי הוצאה לפועל כנגד פושט רגל קודם שבית המשפט של פשיטת רגל יפעיל סמכותו מכוח סעיף 128 לפקודה.
בית המשפט אשר ידון ויקבע את גובה הקצבה כאמור, הוא בית המשפט הדן בעניינו של החייב בהליך של פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי.
להבדיל מביהמ"ש לענייני משפחה אשר פוסק מזונות, ורואה לנגד עיניו את צרכיהם של הקטינים בלבד, הרי שכאשר ביהמ"ש המחוזי מורה על קצבת מזונות מכוח סעיף 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל, הוא נדרש לאזן בין מידת נזקקותם של הקטינים למזונות לבין צרכיהם של יתר הנושים.
פקודת פשיטת הרגל קובעת כי קובעת כי צו ההפטר שיינתן לחייב עם תום הליך פשיטת הרגל, אינו מפטיר חייב מחובתו לפי פסק דין של מזונות, אולם הוראה זו כפופה לשיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת הרגל אשר יש לו הסמכות להורות במסגרת צו ההפטר כי חוב המזונות יופטר אף הוא.
מכאן, שההפטר אינו מפטיר את החייב מחוב המזונות, אלא אם בית המשפט קבע במפורש שההפטר יחול לגבי חוב המזונות.
