פירוק שיתוף במניות בחברה משפחתית
" עסק משפחתי אינו יכול להתנהל ככלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף בשל סכסוכי משפחה, עדיף לה, בסברה הישרה, שתגיע לביצועו של החיתוך שעה אחת קודם."
בתי המשפט הגיעו למסקנה כי חלוקת המניות בעין, כלומר רישום מחצית מהמניות על שם בן הזוג השני, (בדרך כלל, ע"ש האישה) אינה תוצאה טובה לטווח הרחוק וזאת מכמה טעמים:
"(א) בחברה משפחתית קטנה, רישום מחצית המניות ע"ש האשה עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה, ולשיתוק פעולות החברה.
(ב) בחברה משפחתית, שהיא מעין חברת יחיד הבנויה בעיקרה על עבודתו של הבעל, אין זה רצוי לרשום מחצית מניות ע"ש האשה, שאינה רצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך ששווי זכויות האשה בחברה ירד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל.
(ג) הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי, והוא מאריך שלא לצורך את תהליך הפרידה. מטרת בית המשפט למשפחה ללכת בדרך של חלוקה מהירה, שלמה, וסופית של רכוש בני הזוג."
(ד) " זיכויו של בן הזוג גם באספקטים הניהוליים של המניה עלול להביא לשיבוש חמור והרסני של החברה, וכי "זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ומנהליה".
(ה) לעתים תקנות החברה כלל אינן מאפשרות את העברת המניות לבן הזוג ועצם ההעברה יכולה לעלות כדי כפייתו של שותף לא רצוי על שאר בעלי המניות. "
נקבע כי כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, כיון שישנם מקרים בהם שני בני הזוג הם שותפים פעילים בחברה, וישנם מקרים בהם החברה המשפחתית מופעלת על ידי בן זוג אחד ובן הזוג השני, הוא רק שותף פורמלי. (לעיתים גם כלל לא רשום).
יישום הלכת השיתוף נעשה על ידי תשלום שוויין של מניות החברה נכון למועד הפירוד .שווי המניות המגיע לאשה, נעשה ע"י מומחה, והוא נגזר מהערכת שווי המניות הרשומות ע"ש הבעל נכון ליום הקובע.
פסיקת בתי המשפט החילה את הצורך בפיצוי כספי בעת פירוק השיתוף בחברה כנובעמעיקרון תום הלב:
השופט ברק קבע כי עקרון השיוויון מגשים מטרה חברתית הגוררת אחריה צדק חברתי, וכי על פי עקרון תום הלב אפשר לתת ביטוי להנחות היסוד שבתשתית מערכת היחסים, מבלי להידרש לכוונת הצצדדים.למתן תוקף ויציבות להסכם הגירושין וכן כאשר ההחלטה חוסכת הליכים משפטיים נוספים לאחר חתימת ההסכם. גובה המזונות נקבע על ידי בית המשפט כאשר המינימום עומד על מעט פחות מ – 1500 ₪ לכל ילד. במידה והסכם המזונות כבר אושר, אך מוגשת בקשה להפחתת דמי מזונות בשל מצב כלכלי בעייתי, הרי שיש להוכיח לבית המשפט כי חלה הרעה מבחינה כלכלית בהשוואה למועד בו נקבעו דמי המזונות.