חוק יחסי ממון בין בני זוג, חל על בני זוג אשר נישאו לאחר 1/1/1974.
החוק יוצר הסדר ממון בין הצדדים הוא "איזון המשאבים", על ידי הקביעה שאם "לא עשו בני הזוג הסכם ממון… יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף…".
סעיף 5 לחוק מסביר מהו "איזון משאבים" : "עם פקיעת הנישואין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג…".
מכאן, כאשר לא נעשה הסכם ממון בין בני זוג, זכאי עם פקיעת הנישואין – למחצית כלל הנכסים, על פי שווים, (להוציא נכסים שהוצאו במפורש מכלל "איזון המשאבים" מכוח סעיף 5 לחוק).
במקרים בהם מערכת היחסים בין בני זוג הגיעה למשבר קיים תמיד החשש הסביר שבן זוג אחד (זה שבידו נמצאת מרבית נכסי בני הזוג) יעשה ניסיונות להבריח נכסים מ"ידיו" של בן הזוג השני ולעשות פעולות שיהיה בהן כדי לסכן ולסכל מימוש זכויותיו של האחר במחצית הנכסים של בני הזוג.
במקרים כאלה, רשאי בית המשפט ליתן צווים שיהיה בהם משום שמירת זכויותיו של הצד האחר במחצית הנכסים שהינם בבעלותו על פי הלכת איזון המשאבים.
