סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי זכויות סוציאליות לרבות זכויות פנסיה שבני זוג צברו במהלך חיי הנישואין, הינם נכסים ברי איזון- כלומר ניתנים לחלוקה עם תום הנישואים. לעניין זה אין הבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
השיתוף נוצר בתקופת החיים המשותפים אך הוא ממומש רק לאחר שהזכות לקבלת פנסיה או סכום חד פעמי התגבשו, דבר המתרחש לרוב שנים אחרי הגירושין, דבר שמותיר את בני הזוג תלויים אחד בשני גם אחרי הגירושין- תלות זו עומדת בניגוד לקו הכללי של דיני המשפחה אשר שואפים כי עם הגירושין ייגרם נתק רכושי בין הצדדים.
יש להביא בחשבון את העובדה כי שבירת החיסכון הפנסיוני במהלך תקופת החיסכון, נעשית שלא כדין ומחייבת בתשלום מס.
עולה השאלה, מהי הדרך הראויה לאיזון זכויות פנסיה? האם בדרך של איזון דחוי – במועד שהזכויות יבשילו בפועל, או שמא באופן מיידי קודם להבשלתן?
לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחור, בין החלופות השונות:
מימוש במועד הבשלת הזכויות ;
או
חיוב בסכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי תחשיב של אקטואר וחיוב בתשלומים ממועד חלוקת הרכוש.
רצוי הוא שרק במקרה חריג ייקבע מועד אחר, שאינו מועד הבשלת הזכויות, למימוש הזכויות של בן הזוג התובע.
חריג זה יש להחילו בהסכמת הצדדים או כאשר בן הזוג הנתבע הינו עתיר נכסים, בה בשעה שבן הזוג התובע נתון בקשיים כספיים חמורים או נזקק לכסף למחייתו.
האם פנסיה מוקדמת – מהווה אף היא נכס בר חלוקה?
פנסיה מוקדמת, מהווה הטבה סוציאלית כיון שהיא מהווה חלק מזכויות הפרישה של העובד, ומשכך, נכללת בגדר נכסי העתודה הכלכלית של המשפחה.
נקבע כי גם פנסיה מוקדמת נכס בר איזון כזכויות פנסיה רגילות המשולמות לעובד עם הגיעו לגיל פרישה לפי חוק או לפי תקנון מקום העבודה המסוים.
