מזונות מדין מעוכבת
עפ"י הדין העברי אישה המעוכבת מחמתו להינשא הינה אישה שברצונה להינשא לאחר, אך אינה יכולה לעשות כן מאחר שבעלה מסרב לתת לה גט. בכך נמנעת ממנה היכולת להינשא לבן זוג אחר. בכך, מונע הבעל מאשתו את חובת המזונות אשר היה חב כלפיה בעלה החדש.
תנאי הכרחי לצורך פסיקת מזונות מדין מעוכבת הינו קיומו של פסק דין של בית הדין הרבני המחייב או כופה את הבעל לגרש את אשתו.
בהעדר חיוב מסוג זה, אין נחשבת האישה למעוכבת, ואין ביכולתה לזכות במזונות מדין מעוכבת.
סיקת מזונות מדין מעוכבת מטרתה הסדרת מחייתה וכלכלתה של האישה בתקופה שאינה יכולה להינשא לאחר היות ועדיין נשואה לבעל עקב סירובו ליתן גט.בית המשפט סיווג את מזונות המעוכבת כחיוב מזונות כשלעצמו ולא כמזונות עונשיים או כקנס. העובדה שפסיקת מזונות מדין מעוכבת מהווה תמריץ לבעל ליתן גט הינה תוצאה נילוות, אולם אינה מהווה מטרה בתביעת מזונות מדין מעוכבת הנדונה בבית המשפט .
הדין הכללי בעניין מזונות, שונה מהדין העומד מאחורי פסיקת מזונות מדין מעוכבת ולכן ייפסקו מזונות מדין מעוכבת גם במקרים בהם:
א. האישה אינה חיה / מתגוררת עם הבעל.
ב. אין חובה לבדוק מהי עילת הגירושין.
ג. האישה בגדה בבעלה והיא אסורה לו. (אם חוייב לתת לה גט והוא מסרב יש מקום לפסוק דמי מזונות מדין מעוכבת).
ד. מזונות מדין מעוכבת נפסקים ללא התחשבות בהכנסות האישה מעבודתה.
גובה המזונות מדין מעוכבת מחמתו ייפסק תוך התחשבות בצרכי האישה וביכולתו הכלכלית של הבעל. בעוד שבמזונות המשולמים לאישה במהלך הנישואין יכולה האישה לדרוש מבעלה לחיות בהתאם לרמה שמצבו החומרי והחברתי של הבעל מרשה ("עולה עמו ואינה יורדת עמו"), וזכאית היא תמיד לקבל את מזונותיה "לפי עושרו" או "לפי כבודו", כאשר מדובר במזונות מדין מעוכבת חל דין אחר.
אישה הזכאית לקבל מזונות מדין מעוכבת מחמתו, אינה עולה עמו ומקבלת מזונותיה לפי הרמה הרגילה המקובלת, והבעל אינו מחוייב לשאת בהבדלי הוצאותיה למזונות הנובעים מהעובדה שבמקומה החדש מחייתה עולה יותר.