מזונות

מקרים רבים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה עוסקים בבקשת קטין (באמצעות אמו), להכריז על פלוני כעל אביו, וכתוצאה מהכרזה זו, להטיל על האב

חוק הירושה קובע את זכותם של מי שזכאים למזונות מן העיזבון, ללא קשר לדין האישי, או לזכאות למזונות בחיים. הזכאים למזונות מן העיזבון הם: בן/בת

אתה לא יהודי? אשתך לא יהודיה? תשלם מזונות מופחתים…. רוב האבות הישראלים – כורעים תחת עומס הנטל בתשלום המזונות: זה בגלל שהחוק שחל עליהם קובע כי

מזונות ילדים סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"), קובע כך: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של

מזונות ילדים ומשמורת משותפת בשנים האחרונות, בתי המשפט  החלו להתחשב בזמני השהות והכנסות שני ההורים בבואם לקבוע את סכומי מזונות ילדים. עובדה זו, הובילה להפחתת המזונות

קשר הנישואין מחיל על הבעל היהודי חובות כלפי אשתו, ובין היתר, החובה לזון אותה. חובה זו חלה על הבעל בתקופת הנישואין וכן בתקופה בה מצויים

מזונות קטינים במשמורת משותפת- פסק הדין של בית המשפט העליון (יולי 2017): מתוך עקרון טובת הילד, ותוך החלת עקרון השוויון, פסק הדין קובע: בגילאים 6-15, עצם

באופן כללי, עמדת בתי המשפט היא, כי חוזים יש לכבד ולאכוף, ובמיוחד כאשר מדובר בענייני משפחה. יחד עם זאת, לעתים קם הצורך, להתאים את סכומי המזונות

פסק דין למזונות ניתן לשינוי (הפחתה / הגדלה/ ביטול ) בנסיבות שונות ובהתקיים תנאים מסוימים. אחד הטעמים לשינוי פסק דין למזונות (הפחתה או ביטול), הוא

האם טענה ל"גניבת זרע" פוטרת את האב מתשלום מזונות? "גניבת זרע"  היא טענה הנטענת על ידי גבר כי ההיריון היה בניגוד לרצונו והושג בתרמית. טענה זו,

ישנם מקרים בהם דמי המזונות אשר הוסכמו על ידי בני הזוג במסגרת הסכם הגירושין נפתחים לדיון מחודש וזאת בשל השתנות של נסיבות. בכל הליך גירושין,