משמורת משותפת ומזונות

א.   מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;

ב.   רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;

ג.    רצון הילד;

ד.   מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;

ה.   קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;

ו.    מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.

מקום שישנה מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, קשר מיטיב עם הילדים, מגורים סמוכים לאחר הפרידה ומעורבות רבה בחיי הקטינים, קמה ועולה שאלת מידת שיתוף הפעולה והתקשורת בין ההורים כתנאי להצלחת מודל של משמורת משותפת.

לאחרונה נדונה מספר פעמים הבעייתיות בשיתוף הפעולה ההורי והתקשורת ההורית, עת מצויים הם במשבר ובסכסוך גירושין.

לעיתים נקבע כי מקום בו יתר התנאים מתקיימים, אין ליתן במה לטענת "חוסר התקשורת", טענה שמועלית על ידי הצד המבקש לחבל בפתרון של הסדר משמורת משותפת ביודעו, כי זהו תנאי הכרחי לקיומו הפעיל.

הפתרון המסתמן לבעייתיות זו היא כי אין לייחס משקל רק לתקשורת בעת הקונפליקט, אלא בעיקר יש ללמוד מהתנהגות הצדדים קודם לסכסוך. שכן, בסופו של יום, דיונים משפטיים מסתיימים, אך המשפחה ממשיכה להתנהל.

שאלת חלוקת נטלה מזונות במקרה של משמורת משותפת זכתה להתייחסות בבית משפט המחוזי בחיפה, שם נקבע כי הפועל היוצא של הימצאות הקטינים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, הוא כי על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.